יום ראשון, 22 בדצמבר 2013

חינוך דמוקרטי - האחריות היא שלנו!

"אין כמו חינוך חובה!"
פיסול חימר תמונה תלת מימדית, יפעת ג.ש.
עבר באמת הרבה זמן מהפעם האחרונה שכתבתי על חינוך. החיים שסביבנו השתנו.הטבעת התהדקה. הקצב של החיים הואץ. זה נראה כאילו רק אתמול הבאתי לעולם את בני בן השנה וחצי, ותאמינו לי שאני כבר לא זוכרת איך הוא היה כשזחל. המהירות והאינטנסיביות של החיים אינם מאפשרים לנו לעצור, להתעכב, לנוח ולחשוב.
אין לי ספק, שגם זו כוונה עליונה מהעריצות שסביבנו:
"בואו נתיש אותם בעבודה, ובכל מה שזה מחייב, ונראה אותם צונחים כל ערב מול הטלויזיה לעמדת בהייה חוזרת ונשנת."
אז נכון, לא בהיתי...
אני כבר כמה שנים לא בוהה...
כי הקירות בביתנו נטולים טלויזיות ואמצעי היפנוט שכאלו, אך מאחר שהחלטתי לשנות את אורח חיי המשפחה, והחלטתי להיות עצמאית, זה אינו מאפשר "לבזבז" אפילו את שעות הערב אחרי שהחברה' הלכו לישון, על פיסול/ מחקר/ כתיבה ודברים אחרים שהופכים את החיים לכדאיים. עם זאת, הגעתי לאחרונה למסקנה שמתישהו חייבים לעצור, ובכל זאת להקדיש לפחות ערב בשבוע לטובת ה...חיים.
אז מה היה לנו בשנה האחרונה?(ואני מדברת על חיי האישיים). אם בעבר חשבתי שאוכל להשאר עם ילדי בבית ולערוך חינוך ביתי, נוכחתי לדעת שאני עדיין לא שם. לא כי אני לא יכולה, או כי הם לא ירצו, אלא משום שאני עדיין לא מוכנה לוותר על העיסוק שלי כאדריכלית נוף. אגואיסטי? מאד. חכם? לא בטוח...
זה לא בגלל שזה אומר לזרוק 15 שנים מקצועיות לפח +2 תארים..., וזה לא בגלל שאני מקווה לפתח קריירה מטורפת ולהפוך לאדריכלית נוף מוכרת וידועה, וזה אפילו לא בגלל הכסף, (שביננו, עם משכורת במקצוע שלי, לא מדובר בחופשות בהוואי כל שני וחמישי).
זה בגלל העניין! הוא קיים עדיין. אין הרבה דברים בחיים שמושכים אותנו לעסוק בהם שנה אחר שנה. המקצוע הזה אכן כן. זו שנה ראשונה ש"יצאתי לחופשי" והתחלתי לעבוד כעצמאית, וזה נהדר ונכון...וקשה לי לזרוק את זה כ"כ מהר. אך זה ברור לי כי אני מקריבה את הילדים שלי על מזבח הבחירה הזו. אפשר לסובב את זה כמה שרוצים אך זו עובדה. הילדים שלי נאלצים ללכת היום לגן, כי אני בוחרת לעבוד במקצוע שלי, ואני מקווה שבשנים הקרובות אשתחרר מהצורך הזה, אך עד אז זה המצב. וזה לא שיש לי המון זמן לעבוד...בסטנדרטים של היום - זה כלום! 5 שעות כל בוקר (לא כולל כל עבודות הבית שכמובן צריכות איכשהוא להעשות...) לנהל וליצור עסק עצמאי שמתפקד ומרוויח? כמעט בלתי אפשרי.
אני מודה שלא הזכרתי את בעלי היקר עד עכשיו, והסיבה פשוטה- הוא מביא את הכסף. הוא ה"עבד" ב"הא" הידיעה. הוא יוצא בבוקר מוקדם, במקרה הטוב לוקח את הילדים לגן, וחוזר אחרי שהשמש שקעה. אה...הוא גם עצמאי. נכון, החיים הביאו אותנו למסקנה שאתה לא יכול להתלונן על הפרזיטיות של המגזר הציבורי וכל התלויים למיניהם, וגם להיות אחד מהם. אז הוא עובד. קשה והרבה. יותר מידי. והאם זה חובה? אכן כן. זאת מדינת הדובדבן של המיסים...

וכך החיים, וגם הבחירות שלנו, הביאו אותנו לשלוח את ילדינו למוסד חדש ישן והוא -  בית הספר הדמוקרטי.
מתוך מחקר "קריטריונים כמותיים בהערכת מערכת החינוך
הדמוקרטית בישראל" של אברהם שילון
לא אכנס כאן להשוואה המתבקשת בין בית ספר דמוקרטי לממלכתי רגיל, שהרי ההבדל הוא עצום, וצריך פוסט שלם העוסק רק בכך... (אולי בעתיד). מה שחשוב, הוא שלנו זה היה ברור כי אין אופציה אחרת, ולשלוח את ילדינו ל"בית כלא למוח" זה לא אופציה ריאלית...(כמה שניות על ההבדל תוכלו לראות בסרטון הנ"ל). ועדיין בלי להכנס לנושא ההבדלים וההשוואות אני רוצה להרגיע את כל החרדים בעניין - כל מי שסיים דמוקרטי לא הולך אח"כ לנקות רחובות... רובם מאושרים מאד בחייהם, חלקם הגדול ממשיך ללימודים גבוהים, והמחקרים בנושא היום רק מתחילים לצאת. קיימת בעייתיות עקרונית למדידת הנושא, בשל העובדה כי לימודים אקדמאיים אינם נחשבים בזרם זה בהכרח כ"הצלחה" בחיים, אלא מדדי אושר, עזרה לזולת, הערכה ומימוש עצמי. (ראה מחקר בקישור זה )...

בפוסט זה, אנסה לפרוט בפניכם את הבעיות היתרונות והחסרונות שקיימים במוסד זה לאחר מעט מחקר וכ-4 חודשים של ניסיון כאמא.אני מדגישה את חוסר הוותק כי זה חוסר רציני, ואם עוד שנה-שנתיים או עשר שנים אחשוב הפוך, אז זה אפילו די טבעי...
פוס משחק! אמרתי כולם לרדת ממני!...
 כיום קיימים בארץ יותר מ-20 בתי ספר דמוקרטיים, כאשר כל אחד שונה מחברו, אך כולם נמצאים תחת שמיכת החופש והדמוקרטיה. למעשה, בעולם כולו ניתן לראות את בתי הספר הדמוקרטיים וה"חופשיים" המפוזרים במקומות שונים. בית הספר הראשון מסוג זה הוקם בשנת 1968 בסדברי, מסצ'וסטס, והוא פועל עד היום באותה מתכונת.
בארץ כאמור ישנם בתי ספר שונים ברמת חופש שונה- מבתי ספר בהם אכן מוגדרים מקצועות הליבה כחובה, ועד בתי ספר שאין להם אפילו מערכת, והם מציעים לתלמידים להגיע בתחילת שנה, וביחד עם המורים מחליטים מי רוצה ללמוד ומה, ומתארגנות קבוצות...
בית הספר הדמוקרטי הראשון בארץ, נוסד ב-1987 בחדרה ע"י יעקב הכט (מנהלו הראשון) וקבוצת הורים שחיפשה חינוך קצת אחר.אנחנו שייכים לבי"ס זה.  בית הספר מיועד לילדים מגיל 4-18 ומאפשר להם חופש כמעט טוטאלי בכל ההתנהלות הנערכת בו. למעשה, לילדים הנכנסים בשעריו יש חובה אחת בודדת- הם חייבים להגיע כל יום. (כאן טמונה אחת מהבעיות, אפרט אח"כ). כמו כן, הם צריכים לקבל על עצמם את מהות הדמוקרטיה שמנהלת את בית הספר מתחילתו ועד סופו, וכוללת את כל גופי השלטון הדמוקרטי: שופטת, מחוקקת ומבצעת. כלומר בית הספר מהווה מיקרו קוסמוס לעולם הדמוקרטיה המתרחש סביבנו- כולל כנסת, בית המשפט והממשלה.


אז מה הן הבעיות בשיטה הדמוקרטית? 

אם אצטרך להצביע על הבעיות שיש לי עם רעיון ה"דמוקרטיה", לא יהיה לזה סוף (ראה שלל פוסטים קודמים בנושא), ולכן אנסה להתמקד בבעיות שיש בבית הספר הדמוקרטי. המיקרוקוסמוס שמייצג את החיים שסביבנו...

1. גודל 

 לא אכנס להתפתחותו ולשינויים שחלו בו מאז, אלא אקפוץ ישר להיום. בית הספר מכיל היום יותר מ-400 ילדים ומתעתד ב-3 שנים הקרובות לגדול ל-570 לערך. גודלו של בית הספר ילך ויגדל מאחר שיותר ויותר אנשים מתפכחים מהשיטה המזעזעת של החינוך הממלכתי הרגיל (בו מושיבים ילד, בגיל 6-18 בלי שום הבדל, מול לוח, עם עוד 30-40 תלמידים ומורה אחד, ומצפים שילמד חומר). רבים כבר מבינים, שלא זו בלבד שהשיטה הזו היא פרהיסטורית, היא אלימה, מאיימת ולרוב גם לא מחנכת או מלמדת שום ידע שהוא. ועל כן האלטרנטיבה שמציעה התרבות היותר מתקדמת של האנושות היא בתי ספר חופשיים ברמה זו או אחרת, בה הילד למעשה יכול לבחור מה ילמד, מתי ילמד ואיך ילמד - גאונות! וראו זה פלא, רוב הילדים לא מבלים את זמנם על העצים אלא באמת רוצים ללמוד. אז נכון, יש לשיטה הזו עוד הרבה מה ללמוד ולאן להתפתח, אבל זו התחלה...
בחזרה לבעיה שלנו - ככל שבית הספר גודל, העומס על המערכות, התשתיות, המורים ובכלל האינטימיות של המוסד מתכלה. וכך מגיעים שוב למצב שבמקום 20 ילדים בגן יש 33  ילדים. והמורים נשחקים, והיחס האישי נעלם, והילדים נעלמים...וחזרתי למערכת החינוך הממלכתית... איך קרה הדבר? למה בית הספר גדל בצורה כל כך מהירה ובכלל למה הוא לא מגביל את מספר התלמידים שבו לכמות אידיאלית של תלמידים, שיותר ממנה כבר נוצרת פגיעה בחינוך ובהווי הבית ספרי? ובכן, מאחר שבית הספר בחר מתחילת דרכו להיחשב ממלכתי, אחד העקרונות שלו הוא שכמה שיותר ילדים בקהילה יחשפו לצורך חינוך זו. האמת, עקרון ראוי... באמת... השאלה הנשאלת היא: האם בהגדלת בית הספר נתנו תשובה לבעיה? שהרי זה כמו הכבישים... ככל שנסלול יותר יהיו יותר מכוניות, לא יהיו פחות פקקים. וככל שנכניס יותר ילדים לבית הספר ירצו יותר ויותר להכנס, עד שכל המהות של המקום תיהרס. מה דעתכם על הרעיון של פתיחת בי"ס נוסף? יקר? צריך עוד מבנה? צריך עוד שטח?
מה לעשות??... חינוך טוב עולה כסף! ותאמינו או לא אתם כבר נתתם את המיסים שישלמו את זה, והבטיחו חינוך טוב יותר, אז יאללה... ואם זה לא לחינוך אז אנא החזירו לי את חלקי. הפתרון הוא לא לקחת את בית הספר אחורה כדי לפתוח אותו לעוד כמה ילדים... הרעיון הוא לקחת כמה ילדים נוספים קדימה ולפתוח בי"ס נוסף באותה רמה!

2. איכות החינוך 

 מה זה איכות חינוך גבוהה? ממה היא מורכבת ? אני יכולה להצביע על כמה נושאים:
  • תכנים וחומרים מגוונים.  
  • העברת חומר מסקרנת ומפתיעה.
  • שימוש בחומרים איכותיים 
  • כמות זמן אישי עם כל ילד 
  • מורים בעלי ראש פתוח שיכולים לחשוב "מחוץ לקופסא".
איכות חינוך גבוהה אינה כוללת ציונים, אינה כוללת הערכות ומשובים ואינה כוללת בגרויות. אלו הם סתם עזרים שהמציא הממסד כדי לשתק בילדים את הרצון ללמוד בשביל עצמם ולא בשביל האחר. איכות חינוך גם אינה כוללת בהכרח מבנים חדשניים ויקרים לצורך לימוד.
תמונות מבית הספר הדמוקרטי היום - "זה לא חייב להיות משיש כדי להיות איכותי..."מתוך "תחרות לתכנון בי"ס דמוקרטי בחדרה"- האם, ועד כמה צריך בית הספר להיות מתוכנן?... (בפוסט אחר) 
אבל היא כן כוללת מעבדת פיסיקה משוכללת, והיא כן כוללת מורה ללא תעודת הוראה בהכרח שעשה אקסיט עם סטרט אפ ועכשיו מעוניין ללמד ילדים מחשב (אבל אין לו בהכרח תעודת הוראה...לא עלינו...), והיא כן כוללת משחקים איכותיים שמלמדים חשבון דרך משחק (ראיתם פעם חדר מונטסורי?), זמן חונכות אישי עם כל ילד, מורים שמפעילים שעורי ספרות בחוץ ולא בין ארבע קירות, מורים שמאפשרים לתלמידים ללמד לפעמים, בקיצור - איכות חינוך גבוהה לא קיימת היום ברוב המקומות. בבית הספר הדמוקרטי בחדרה איכות החינוך סבירה. היא איננה כוללת בהכרח מורים יותר מעניינים, המעבירים שעורים בצורה מיוחדת ושונה (וחבל), היא איננה כוללת יותר אמצעים חומריים מבחינת איכותם (ושוב חבל) , אבל לעומת בית ספר ממלכתי רגיל, בהחלט יש מגוון עצום של נושאי לימוד עם תכנים מדהימים המושכים ילדים באמצעות השם בלבד, לדוגמא "ארץ הכוחות הטובים" (שעור המלמד על כוחות היקום ילדי גן), "מבוכים ודרקונים", שעורי תנועה וריקוד מכל המינים, פילוסופיה, "משחקים בטעם של פעם", "טיול ביחד" ועוד הרבה שעורים מגניבים לגמרי, שאני יכולתי רק לדמיין אותם כשישבתי בתושב"ע וניסיתי לחשוב על תירוץ לצאת מהכיתה. מעבר לכך, בבי"ס הדמוקרטי תלמיד מקבל כפול זמן איכות אישי עם מורה מילד בבי"ס רגיל. זה חשוב ביותר, בעיקר כדי שהילד ידע שרואים אותו. בית הספר הדמוקרטי משתמש בשיטת החונכות בה תלמיד גדול חונך תלמיד צעיר יותר ובכך עוזר לו בהשתלבות החברתית והלימודית. זה נכס שראוי היה ליהיות בכל בי"ס היום...והדבר הכי חשוב- המורים כאן רוצים ללמד, להיות, לחנך לעזור ולהעזר... המורים רוצים להיות כאן! לא בשביל המשכורת המצחיקה, אלא כי המקום והילדים חשובים להם... זה אישי. 

3. חופש או  הזנחה? 

האם קיים דבר כזה "זמן מבוזבז" אצל ילד? האם ילד שמבלה את רוב שעות היום בחוץ בבהייה בעשייה או במשחק כדורגל עם חברים ובאופן עקרוני בוחר שלא להכנס לאף שיעור, האם תלמיד זה "מבזבז את זמנו לריק"? הזרם הדמוקרטי טוען שלא, שכן הוא לומד המון מסביבתו, וכשיגיע הזמן המתאים הוא יבחר ללמוד את מה שמתאים לו. אני די מסכימה עם הגישה הזו, מה גם שאני לא שולחת את ילדי כדי שילמדו בבי"ס יותר מידי, אלא בעיקר שילמדו תקשורת חברתית ויהנו ממנה. את החינוך האמיתי אני משאירה לי להעביר להם. זו אחריותי. אם בי"ס יפתח להם אופקים חדשים שאני לא יכולתי להציג בפניהם - אז נפלא... עם זאת, קיים גבול דק ביותר העובר בין חופש מוחלט הניתן לילדים לחופש היוצא ויוצר הזנחה. פעמים רבות, יש תחושה בבי"ס של חוסר רצינות, או חוסר רצון להתאמץ, תוך אמירה ש"הילד כבר יתאמץ אם ירצה בכך". אני דווקא חושבת שיצירת סביבה אולטימבטיבית הכוללת עזרי לימוד, כיתות מזמינות וחמימות,חצר נעימה, ובעיקר נראות של הילד (כבר דובר),הם דברים די חשובים כדי לתת חשק לילד או מבוגר ללמוד. מעבר לכך, ילד צעיר בגילאי 4-8 הוא אמנם סקרן לגלות דברים חדשים, אך הוא לא מודע לעולם למגוון האמיתי הקיים. אם הוא לא יוצג בפניו, הוא פשוט לא יגיע אליו, וחבל.

4. הרעיון הדמוקרטי 

כל בית הספר מתבסס כאמור על הרעיון של ועדות ופרלמנט המורכבים מכל תלמיד/מורה/ הורה שמעוניינים להשפיע. גופים אלו מציעים חוקים, מצביעים ומבצעים החלטות אותם הם קיבלו. משמע לכל ילד יש קול שווה בבית הספר להשפיע. כביכול יופי של חינוך... אבל רק כביכול... כי בעצם, הילד לא קולט שבעצם הצבעתו על חוק מסוים שאינו מקובל עלי, הוא פוגע בי באופן ישיר. בעצם הרעיון המרכזי של בית הספר מתבסס על שיטה אלימה הכופה על המיעוט עקרונות/רעיונות והחלטות של הרוב. הדבר מתחיל כבר בהחלטה על "חובת הגעה"... אם אתה מכריח ילד להגיע לבי"ס ורק מאפשר לו לבחור מה לעשות שם, האם לא עשית מעשה דומה כלאפשר לאסיר בבית כלא לבחור את אופן העברת זמנו שם (ותסלחו לי על ההקבלה...אני לא חושבת שבית הספר הוא כלא, אבל חובת נוכחות יש בשניהם...)

"במיטה עם משרד החינוך" - לאן אנחנו הולכים?

בימים אלו ממש הולך ומתהווה שינוי בהגדרה של בית הספר הדמוקרטי מול משרד החינוך. אמנם בית הספר מוגדר ממלכתי, ועל כן מקבל מימון מהמשרד, אך המימון הוא חלקי, ואת השאר משלימים ההורים. לצורך העניין שנת לימוד עולה בסביבות 10000 ש"ח לתלמיד בנוסף למה שנותן משרד החינוך, בעוד שבבית ספר רגיל ההורים עשויים לשלם עד 1200 ש"ח לרוב (לשנה).
ובכן, בימים אלו ממש קיימת יוזמה משותפת של משרד החינוך והזרם הדמוקרטי להגדיר את הדמוקרטי כ"זרם ייחודי" (כמו החרדים), ובכך לקבל מימון מלא ממשרד החינוך. כמובן שקיימות לא מעט בעיות הנוצרות כתוצאה מיוזמה זו לקהילת הדמוקרטי, ולהלן תמציתן:

א. תשלומי הורים

משרד החינוך אינו מאפשר להמשיך עם גביית כסף מההורים ברגע בית הספר ממומן כולו ע"י המשרד. כלומר ההפרש שחסר אינו מוחזר, ובית הספר צריך ללמוד להסתדר בלעדיו. יש בתי ספר שאין להם כמעט בעיה כי ההורים אינם משלמים הרבה, אך בית ספר כמו הדמוקרטי רעננה או דומיו, בהם ההורה משלם תוספת של 21,000 ש"ח לשנה הולך להשתנות מהקצה אל הקצה אם ירצה להיות שותף ליוזמה.

ב. לימודי ליבה

 ישנה דרישה של משרד החינוך כי כל התלמידים יכירו וילמדו את מקצועות הליבה. רוב בתי הספר הדמוקרטיים אינם עומדים בדרישה זו, ולא יקבלו אותה, וכנראה יגיעו להסכם ביניים בנושא זה.

ג. כח אדם בהוראה

רבים הם המורים המועסקים בבי"ס שאינם בעלי תעודת הוראה. אנשים שהתמחו בתחומים שונים ורצו להעביר זאת הלאה, או סתם אנשים בעלי גישה מיוחדת לילדים, שלא הרגישו צורך לבקש רשות מהמדינה לעבוד עם ילדים. משרד החינוך כמובן לא מאפשר זאת, וידרוש השלמת קורסים למיניהם, שבעצם מהווים בזבוז זמן אטומי לאותם מורים/הורים.

ד. בעלויות

 בגלל פירוק התקציב של ועד העמותה, מורים לא יוכלו להיות בבעלות ההורים אלא יאלצו להיות מועסקים ע"י משרד החינוך. אמנם משרד החינוך לא יבחר את המורים הוא בהחלט יכול לתת את המצאי.

יוזמה זו אמורה להתרחש בחודשים הקרובים, ומרגע הוצאת חוזר מנכ"ל בסביבות ינואר, בתי הספר שירצו להשתתף יישמו את המדיניות תוך 3 שנים וב-3 פעימות.

אז מה הבעיה?

אני חושבת שניתן לתמצת את הבעיה במשפט אחד- איך יתכן בי"ס דמוקרטי שחרט על דגלו חופש מוחלט בכל, יאמץ לעצמו חוקים ורגולציות אותן מחייב משרד החינוך, שתמציתן הגבלת החופש האישי של כל תלמיד.
מעבר לכך, הבעיות הטכניות עצומות, איזה מורים יהיו, יש שיעופו, יש שישארו? מי? מה יהיה מספר התלמידים? ביה"ס הרי יצטרך לגדול כדי להפוך לבי"ס מין המניין. אז איפה היחס האישי, ומה עם תכני המערכת שישתנו לחלוטין ופתאום יכילו הרבה שיעורי אזרחות, ותנ"ך (שלטעמי אינם בסדרי עדיפות שילדי ילמדו). האם כל החוברות יהפכו לחוברות חגי ישראל? בקיצור, כיצד ימנע הכנסתו הוולגרית של משרד החינוך והשתלטותו על התכנים והחינוך עצמו.
כאשר ניסיתי לשאול אנשים למה בכלל להתחיל עם זה? למה? אנחנו הרי רוצים את המתכונת הנוכחית, למה להכניס חולה אנוש למיטה הבריאה שלנו? התשובה שקיבלתי היתה עוד יותר מתסכלת - "אנחנו רוצים בפתיחת בית הספר לכל ילד וילד שרוצה. (עד כאן בסדר), כלומר לאפשר אותו גם לשכבות הנמוכות שנמצאות בבעיה כלכלית. במילים אחרות המגמה היא להוריד את הרמה שלו כך שכולם יוכלו להשתמש במוצר. ועזבו שהמוצר הוא כבר לא מה שהיה אלא מוצר "בתחפושת של..." ,שהרי את כל השמנת והדברים שהפכו אותו למה שהוא, נאלצנו להוריד על חוסר תקציב...
אז נכון, האמירה שלי לא כל כך חברתית, ואני אדרוך כאן על כמה אצבעות סוציאליסטיות קומוניסטיות, שחושבות שאין בעיה לקחת ממני ולתת לאחר, בלי לשאול אותי...

בית הספר האמריקאי אבן יהודה - בריכה, ספרייה למופת,
ואודיטוריום ברמה של היכל התרבות...
לא נראה לכם שזו הרמה בה הילדים שלנו צריכים ללמוד?...
בואו נשאל את עצמנו איפה ילדים מקבלים היום חינוך איכותי, אבל באמת איכותי... אולי אפילו איכותי-יוקרתי? כזה עם בריכת שחיה בתוך בית הספר... כמובן שמדובר בבתי ספר פרטיים הפתוחים לרוב לעשירים בלבד. האם בית ספר, אין לו אחריות כלפי תלמידיו להיות הכי טוב שרק אפשר ולא להתפשר על איכות החינוך שבו? אני די בטוחה שאם בית הספר היה מתנתק מעטיני אמא מדינה ומנסה לעמוד בכוחות עצמו בעזרת ההורים, בסופו של דבר הוא היה אמנם קטן יותר אך גם הרבה יותר איכותי. אין מה לעשות, אבל כל דבר שנעשה באופן פרטי נעשה ברמה גבוהה יותר ובצורה יותר אפקטיבית ומיידית. ברגע שאנו שמים את מבטחנו "בהם", ב"משרד החינוך" / גוף ערטילאי חסר כל אחריות אישית, כך יורדת רמת המוצר אותו אנו מקבלים.

ואז נשאלות שתי שאלות:
א. אם זה כ"כ טוב, למה לא להקים הרבה בתי ספר כאלה שיוכלו לאפשר להרבה תלמידים ללמוד?
ב. למה, אם משרד החינוך רואה בזרם הנ"ל כמשהו כ"כ טוב, הוא לא יוצר בעצמו יותר בתי ספר ברוח זו?
האמת היא שמשרד החינוך ממש לא חושב שזו דרך אידיאלית... הוא רואה את האמת- מדובר בדרך לאפשר לילדים ללמוד לחשוב ולקחת אחריות על חייהם!
 זה לא ילד שצריך בגיל 18 להגיד "אמן" ולהצטרף לצבא שנלחם באויב שהוא לא מכיר...
והאמת הזו, מפחידה את משרד החינוך עד כדי כך שהם אומרים "בואו נגיד שנעזור להם, נצרף אותם למערכת שלנו, נהפוך אותם לתלויים בה, נמנע מהם איכות גבוהה כפי שהיה קורה אילו השקיעו כמו שצריך באמת להשקיע...ולבסוף נקבל עוד מוצר מדף מבית היוצר של המדינה שמזכיר רעיון אידיאליסטי שפעם היה, וכולם כבר שכחו..."
זאת האמת! וככל שנתעלם ממנה ונמשיך לזרום עם הזרם כמו דג מת, יתייחסו אלינו גם כאל אחד כזה. הדמוקרטי בארץ, ובחדרה בפרט, זו צורת חינוך שאינה אידיאלית, אבל היא בעלת פוטנציאל אדיר, ויכולה לנסוק לשמיים אם רק תאפשר לעצמה זאת. החיים הזוגיים עם המדינה פשוט יתקעו אותה במקומה וידרדרו אותה לאותו מקום בו נמצאים שאר בתי הספר היום. 

אה...ועוד שאלה קטנה לפני הסיום - אם אתם כ"כ דואגים לאותם ילד או שניים שלא יהיה להם כסף להכנס לבי"ס, והוריהם היו עושים הכל אבל לא יכולים... אז פשוט...תאפשרו להם ללמוד בבי"ס של ילדכם בלי לשלם... עם מילגה...עם תמיכה מקרן שתאספו...אבל למה בכפייה? למה באלימות?  ולמה לשעבד מערכת אידיאלים שלמה לצורך עקרון שיכול להישמר הרבה יותר טוב גם אחרת? אולי כי הרוב הצביע שכדאי? 


15 תגובות:

  1. אפשר לפתוח בתי ספר דמוקרטיים לעניים,אם לא הייתם כאלה סנובים הייתם חושבים על זה.

    ברור שלא כדאי להצטרף ליוזמה של מישרד החינוך,אבל מבחינת בית הספר הפיתוי של הכסף חינם
    שהוא יקבל ממשרד החינוך הוא גדול(עוד כסף להנהלה כי יש יותר תלמידים).
    דעי לך שבכל מקרה משרד החינוך היה מכביד ידיו על בית ספר הדמוקרטי אם ברצון או לא ברצון
    בדיוק כמו שכופים לימודי ליבה על החרדים.
    זו במסגרת השתלטות של המדינה על מקסימום דברים שהיא יכולה.

    השבמחק
  2. מי זה "הייתם?" אני וכל חברי הבוהמה שיושבים על הררי כסף בקיסריה? לידיעתך, אני בחרתי לגור ביחידת דיור ליד הורי כי לא יכולתי להרשות לעצמי בית, ולא רציתי לקבור את עצמי עם משכנתא בקבר אחים לנצח.
    ההבדל היחיד אולי ביני לבינך הוא, שאני קבעתי לעצמי סדרי עדיפות שונים בחיים. אני מעדיפה לשים את הכסף שלי על החינוך של הילדים ולא על בית חדש/מכונית/טיולים לחו"ל/ צריכה כפייתית של פינוקים וכו'. סנובים? אמנע ממענה ישיר...
    חלוקת האוכלוסיה לבתי ספר לעשירים ועניים היא קיבוע סטטוס של אנשים בחברות שלהם ובמצבם הטוב/הרע. לכוון לזה זה נוראי לטעמי...אבל זה בין כה וכה יקרה עוד יותר בעתיד מכיוון שכל בתי הספר שיממונו ע"י המדינה בלבד יכילו ילדים מבתים "עניים", ואלו שיוכלו להרשות לעצמם חינוך טוב יותר לא יסתפקו בזה. ומעבר לכך, אם המדינה תפסיק לקחת לי כ"כ הרבה מיסים, שהולכים כביכול לחינוך הגרוע אותו היא מעניקה לי בכפייה, יהיה גם לי ואולי לעוד כמה אנשים מעוטי יכולת, ליצור לעצמם ולשלם על בתי ספר פרטיים עם חינוך איכותי.
    ולגבי השתלטות המדינה על הכל - פשוט צודק! המדינה היא מפלצת שרק הולכת וגדלה ושולחת את זרועותיה לכל מקום אליו תוכל להגיע. אתמול זה היה הרווח שלנו מכל עסקה שעשינו (ראה מס הכנסה), היום זה חינוך ילדינו, ומחר זה עם מי אני מתחתנת ואם בכלל מותר לנו לעשות סקס...(ראה שלל הסרטים המדברים על העתיד)...

    השבמחק
    תשובות
    1. לדעתי את מבלבלת בין יותר כסף לבין חינוך יותר טוב.
      אפשר לקחת מורים זולים בלי תעודת הוראה וכל מורה מלמד המון ילדים ועדיין לקבל חינוך טוב.
      ברור שלשכשך בבריכה זה נהדר ונפלא אבל אין קשר בין זה לבין חינוך טוב.
      לילדים חם?
      שיתיזו אחד על השני עם צינור.
      לקבל יותר תשומת לב מהמורה זה נעים וחביב אבל לא יוצאים פראי אדם בהכרח אם זה לא כך.

      תוכלו להוריד את שכר הלימוד ולהדוף מעליכם את העלוקה שנקראת משרד החינוך לעוד זמן מסוים.
      הרי בסוף משרד החינוך יכריח לעשות דברים מסוימים - לפי הרוחות המנשבות בעם הכנוע והקונפורמי,
      אבל כדאי להרויח כמה שיותר זמן לפני זה וללכת לזה רק שאין ברירה לחלוטין.

      מחק
    2. קיבלתי. מסכימה לחלוטין שניתן ואפשרי להסתדר עם פחות כסף ולצאת עם אחלה חינוך! הכל תלוי ביכולות של המחנכים, וברצון שלהם. כמובן שתנאים טכניים יכולים לעזור, אך זה ממש לא מחייב...אני תמיד בעד צינור ושפריצים במקום בריכה:)
      עדיין אני חושבת שיותר מידי ילדים על מבוגר לא מאפשרים יחס אישי וזה א-ב בתקשורת ובראיית וחינוך התלמיד, אך בתור אמא שבחרה להוציא את הילד למערכת חינוך חוץ ביתית, אין לי מה להתלונן...
      לגבי משרד החינוך - ברור ומובן שצריך להוריד אותם מהגב שלנו ועדיף מוקדם מאשר מאוחר...הבעיה היא שאני לבד שם, והמערכת כולה הולכת סומה אחרי הכסף והממלכתיות הנשגבת...

      מחק
    3. אפשר להסתכל על הצד החיובי בזה.
      לפחות הילדים יהיו חשופים לכל מיני משפחות ממעמד כלכלי נמוך,זה יכול להעשיר את הלמידה שלהם
      בהתנסות רחבה יותר.
      ואם יכריחו אותם ללמוד כמה מקצועות - גם לא נורא לא סוף העולם.
      החיים יכריחו אותם אח"כ לעבוד(עד שימצאו מקצוע שבו הם אוהבים לעבוד),זה "קצת" יותר גרוע מללמוד בכפיה כמה שעות ביום.

      טוב אוקי,על מי אני עובד - זה גרוע אבל מתרגלים.

      מעניין מה קורה לילדים מבחינת עבודה והרגלי עבודה אחרי שהתרגלו לבית ספר דמוקרטי?

      מחק
  3. שלום לך.
    קראתי ונדהמתי, מהיוהרה - וכן אני מעורר אנטגוניזם כמעט בכל מילה וכל משפט, אך עצוב שאחרי ניסיון כה קצר בבית ספר דמוקרטי, את מרגישה שאת יכולה לבקר את השיטה ואת השיטות האחרות. בלי ידע ועם מעט ידע לקוי.
    שורשי החינוך הפרוגרסיבי מתחילים עם דיואי , קורצ'אק וחבריהם והם שילדו את החינוך הדמוקרטי שכמו שציינת הקשת בו רחבה.
    אך בתור אמא שבחרה עבור ילדיה בחינוך דמוקרטי כדאי גם שהאמא תבין בדמוקרטיה, כך שבמדינה דמוקרטית יש לקבל את החלטות הממשלה הכנסת וגופי השלטון כמו משרד החינוך, מאבק ומחאה לגטימיים לגמרי , אך גם במאבקים צריך לשים לב טוב טוב למה אומרים , בטח אם ילדים חשופים לדברים אלה.
    מורה ולא משנה כמה מדהים יהיה רק ירוויח כלים וידע חשוב וקריטי אם ילמד לתעודת הוראה, ומי שכל כך חשוב לו ללמד יעשה את ההשקעה ויוציא תעודת הוראה, גם אם היה ביל גייטס.
    וכן מורים עוברים קורסים רבים בפסיכולגיה וחינוך של ילדים, לצערנו הורים לא....!!! כך שלצערי כנראה שאינך מבינה את חשיבות לימודי ההוראה , ואולי גם אינך צריכה, הרי ויתרת על הדבר החשוב ביותר בחייו של אדם - חינוך צאצאיו - והחלטת לוותר על חינוך ביתי ולשלחם לידהם של מבוגרים אחראים אחרים.
    בכל מקרה בתי הספר הדמוקרטיים הם חממות חד גוניות יחסית (ולשמחתי ביקרתי ברבים מהם בארץ) כמו בתי הספר האנטרופוסופיים (אין שום קשר לחינוך דמוקטי, אגב) , ולמרות שלמדתי הוראה דמוקרטית איני חושב שחינוך זה הוא נכון. חינוך זה שוטף את ידיהם של המבוגרים מאחריות ופעמים רבות מעביר אותה לילדים ... וחלק מלהיות ילד, חלק מהבנת היקום הקיים היום(עד מעבר לחברה אוטופית) הוא שההורים אחראים עלייך ואף נושאים את האחריות על הילד.
    כמה קל להגיד לילד בן 9 שהוא בחר ולכן האחריות שלו... אך כמה קשה לקחת את אותו בן 9 וללמד אותו משהו שאינו רוצה ללמוד, ואלו החיים, לא תמיד עושים מה שרוצים או מה שהוחלט עליו.
    אני רואה שאיבדתי כיוון...אז אתמצת ואסכם - בתור מורה שלמד גם חינוך דמוקרטי ומלמד היום בבית ספר ממלכתי - עצוב לי עליכם - על כל המורים וההורים , שבמקום לקחת חלק ואחריות בעיצוב הבית הספר הממלכתי הקרוב(ולא תאמינו כמה אחראיות וכמה שינויים יכול ועד הורים לחולל בבית ספר כזה) בחרו הורים בעלי ממון , ואת מזעזעת שציינת שפשוט בחרת סדר עדיפות שונה מאחרים , לא ממש לא , מזלך שפר לך עם זוג הורים תומכים, אבל אם היית יוצאת קצת מהחממה השרונית שלכם היית מגלה שישנם לא מעט היום בישראל שאין להם שקל להוציא על חינוך ילדיהם , אבל מה אכפת לך... דמוקרטיה היא לא מתן אפשרות למיעוט עשיר להתקדם בעוד הרוב אינם יכולים. בקיצור עצוב היה לי לקרוא אתץ הפוסט שלך, עצוב היה לי להזכר בכמה מעצבנים הורים היום , בקורת בקורת בקורת.... ילדך הלומד בבית ספר דמוקרטי לומד לכבד את החלטות המליאה.. מי יתן ותלמדי קצת ממנו

    השבמחק
    תשובות
    1. כל מה שאמרת הוא חזק וצריך להתייחס לזרם החדש של ילדי האדרנלין, שרק במקומות חופשיים יוכלו להתפתח, ואיך כל זה קשור אלי, אני חוקר את הנושא כבר קרוב לכמה שנים, לא למדתי בבית הספר ובקושי סיימתי 12 שנות לימוד בבתי ספר יוצרים עבדים ממושמעים ללא חלומות.

      פרק מתוך הספר שאני כותב:


      התחרות של המסגרות, יוצרות מאיתנו עבדים ללא חלומות!

      מכירים את המשפטים האלה: כמה יצא לך בפסיכומטרי?
      כמה אתה צריך בשביל ללמוד את מה שחשבתה שאתה רוצה?

      עולם של תחרות ולוגיקה רודף אותכם,
      אתם מחפשים מספרים, במקום פעלתנות!

      אתם מבינים פה נימצא הטימטום,
      אתם בוחרים במה לעסוק, אבל
      הפסיכומטרי בוחר בשבילכם,

      כי אם לא הוצאתם ציון גבוה,
      בעצם וויתרתם על החלום שלכם?

      אני לא רואה פה שום היגיון,
      פסיכומטרי זה מבחן שיעבוד
      שממשיך את תוכנית עולם העבדים!

      יש לכם חלומות תעשו הכל בשביל להשיג אותם,
      ותאמינו, זה לא קשור ל740 בפסיכומטרי!

      בית הספר מגיל קטן מאכיל אותנו סרטים,
      שאם נרצה להתקדם בחיים,
      נצטרך לקבל ציונים גבוהים!

      ת'כלס, זה הבולשייט הכי גדול
      ששמעתי בחיים שלי!
      אלה שמסיימים את האונברסיטאות,

      נהפכים לאנשי הלוגיקה,
      והציונים, רק עבדות תיצא מהם!

      תחשבו אנחנו לומדים ממורה
      שמרוויחה משכורת רעב,
      ומה שלימדו אותה, מלמדים אותנו!

      בדרך כלל ההורים שלנו מעדיפים
      שנוציא איזה 100 במבחן בבית הספר, או באוניברסיטה!
      הם יתקפו אותנו לוגית בכל מני תסריטים לוגים.

      תמיד יגידו לנו שצריך ללמוד
      היום בשביל להצליח,
      וצריך לקבל ציונים גבוהים




      בשביל מי הם רוצים שנלמד? עבור
      הבוס הגדול שלנו,

      נעבוד תחתיו נקבל משכורות רעב
      על הפעלתנות שלנו.

      אני לא אומר לכם לא ללמוד תארים, אבל אם כבר
      נרשמתם לאונברסיטה, תלמדו משהו שיוביל
      אותכם בסופו של דבר לחלומות שלכם!

      ברור שהעולם צריך העבדים,
      אבל חלק גדול יכול לצאת
      מעבדות לחופש הבחירה!

      בית הספר אף פעם לא לימד אותנו
      לחקור מחשבות, ורגשות,
      ההפך הוא מבטל מאיתנו את הזכות הזאת!

      ככה נוצרות להם כל מני שמות
      של תרופות, שעוזרות לנו להיות
      ממוקדים בחומר הנלמד!

      "קוקאין בגרסה חוקית",
      היום החברה מחלקת את זה
      בכל מני שמות..

      אנחנו רודפים אחרי ציונים, ותחרותיות,
      בסוף התחרות הביטחון העצמי שלנו בריצפה,

      למה שווה כל המדרף הזה של ציונים!,
      אם בסוף אנחנו לא שלווים עם עצמנו?

      בשביל שהורים שלנו היו שלווים,
      מה איתנו?, שכחנו את הרצונות הגדולים שלנו,
      בגלל אותה תחרות שמתרחשת במסגרות הסגורות.

      אסור לנו להיות מקבועים במחשבה,
      אלא, עם אנחנו אוהבים להיות
      אינפוטנטים חסרי יכולות.

      מחק
    2. ל-tal
      אין ספק שאני חצופה! תמיד הייתי...אני והיוהרה שלי שמעיזים להביע את דעתם על המערכת למרות שאין להם 20 שנים של ניסיון...מה אני מבינה? סה"כ אני מגדלת 6 שנים כבר 3 ילדים, ונמצאת איתם בערך 20 שעות ביום בממוצע, מה אני מבינה על חינוך? ואיך אני מעזה לבקר מערכת משומנת שרצה כבר עשרות שנים ומפיקה דוגמאות יוצאות מגדר הרגיל של ילדים/חיילי צעצוע של השלטונות...
      איך אני מעזה לשלוח את ילדי למערכת דמוקרטית ולא להיות מרוצה מדמוקרטיה?... קצת התעמקות במה שכתבתי, היתה עשויה להביא אותך למסקנה, שהסיבה ששלחתי את ילדי למערכת החינוך הזו ולא אחרת היא משום שהיא הכי פחות תפגע בהם... כי היא מאפשרת לילד להתפתח בעצמו, בקצב שלו (לא עלינו...) ולא לפי איזה סטנדרטים הרסניים, שמורה עם תעודת הוראה ואלפי שנות ניסיון החליט...
      סיפרת שהלכת ולמדת גם חינוך דמוקרטי ושהחינוך הזה לטעמך הוא "חממה חד גונית", מה שמחזק עד כמה החינוך הממלכתי, שכלל גם את תעודת ההוראה שלך , את התואר ו/או הכמה קורסים שקיבלת בפסיכולוגיה, עד כמה הוא בעייתי! כי הוא לא הצליח להבהיר לך מה זה החינוך הדמוקרטי...
      אם יש משהו שלא ניתן להגיד על בתי הספר הדמוקרטיים, (ואכן יש להם חסרונות) זה שהם חד גוניים....החיים בבתי ספר האלה מרתקים ביותר (אולי לא כמו חינוך ביתי, אבל בהחלט יותר מהחינוך הממלכתי, בו דורשים מ-40 תלמידים לשבת מולך, טל, בכיתה ולהקשיב לך מרצה יום אחרי יום ושעה אחרי שעה...ולא משנה כמה אתה מורה טוב...)
      שוב אם תקרא היטב, תבין שלא טענתי שיש קשר בין האנטרופוסופיה לדמוקרטי, ובכלל דיברתי על שיטת המונטסורי שזה עולם ומלואו מהאנטרופוסופי. אתה מוזמן לקרוא על מריה מונטסורי שייסדה את השיטה באיטליה לפני 130 שנה לערך...
      ועוד קצת על נושא האחריות - כשאני שולחת את בני לבית הספר, בניגוד אליך ואל הרבה הורים אחרים אני לא מעבירה את האחריות עליו למישהו אחר, בדיוק כמו כשאני נותנת לו להחליט מה ואיך ללמוד ומה מעניין אותו, אני לא מעבירה את האחריות אליו...האחריות והדאגה ישארו אצלי תמיד 24/7 עד יום מותי. וכפי שכתבתי, שלחתי אותו לבית ספר, ולא השארתי אותו בבית משיקולים אגואיסטיים שאולי עוד ישתנו, אך מובן שלא הייתי מעזה לשלוח אותו למקום שלא הייתי חושבת שהוא יהנה ממנו, ושיהיה לו שם טוב...הילדים שלי נשאלים כל בוקר האם הם רוצים ללכת לבית הספר, ועונים בחיוב. ביום שזה יפסק, הם ישארו בבית. אני משערת שאם יש לך ילדים הם היו בחינוך ביתי, ושאפו על הבחירה, אך זה נראה לי די מוזר בהתחשב בכך שאתה מורה בבי"ס ממלכתי...
      דבר אחרון, ואני מצטערת על האורך כי אכן העלת הרבה נקודות בעיתיות שדורשות תשובה-
      אני מאד מקווה שהבן שלי לא "יקבל את החלטות המליאה" , ויבין שבהיותו אדם הגיוני ואינטלגנט מחובתו המוסרית הקיומית לחשוב האם נכון "לקבל את החלטות הממשלה הכנסת וגופי השלטון כמו משרד החינוך" ולא לקבל אותם כמו עוד סתם רובוט שאמר "אמן" כשהוא קיבל בתחילת שנה את תוכנית הלימודים המאושרת.

      מחק
    3. ועוד נקודה אחרונה שהיא באמת החשובה ביותר אם עסקינן בדמוקרטיה וערכי מוסר... האם נראה לך מוסרי שאיזה גוף ערטילאי שלא בחרתי, יבוא ובאיומים יכריח אותי לתת לו כסף שהרווחתי ביושר, כדי שהוא ייתן אותו לך? נראה לך שאני הייתי בוחרת בך כמחנך לילדי לו ניתנה לי האפשרות באמת לבחור?
      אתה צודק - " דמוקרטיה היא לא מתן אפשרות למיעוט עשיר להתקדם בעוד הרוב אינם יכולים" דמוקרטיה היא דרך נפלאה לקחת ממיעוט שיש לו קצת יותר כסף, שנחסך לרוב בהרבה עבודה וסיכון, ולתת אותו להמונים... זה היה יכול להיות צודק אם זה רק לא היה נעשה תחת איומי אקדח...

      מחק
  4. נתחיל במשהו לא קשור...כל שקל שיש לנו הוא סוג של גניבה. בחשיבה עמוקה ונכונה יובן לכל בר דעת כנה עם עצמו שזה נכון.

    אז כן אני די בטוח שאם היית יכולה היית מתה שאלמד את ילדך..באמת אני מורה אגדי מסיבה אחת פשוטה התלמידים שלי אגדיים, הם מעבירים שיעורים בעצמם, אננו צופים בשלל חומרים מעניינים מהרצאות של ted ועד פרקי תוכניות כמו mythbusters.. וכן אולי ניתן להבין שאני מלמד מדעים. לא צריך לשים ילדים בבועות כדי שילמדו בצורה מעניינת או ברמה גבוהה.. קצת יותר שכר למורים וקצת יותר הבנה מצד ההורים שהמערכת הזו מורכבת ממורים שכמעט כולם כולל כולם נמצאים שם כי הם רוצים לחנך ולהפוך את דור העתיד לאנשים חושבים מוסריים ובעלי אידאליים. כמה הורים קמים כל בוקר עם המטרה הזו בראש.
    ולא בתור אמא שמגדלת שלושה ילדים, אין לך עשירית מנסיונה של מחנכת שמגדלת מאות.. בשעות אנחנו די מתחלקים חצי חצי בילדים אם נוריד את השינה...רק שאצל המורים כל ילד שבכה או כל מקרה נדון אחר כך, חושבים עליו בצותא, בודקים את עצמנו אם הגבנו נכון...כמה הורים עושים את זה כל הזמן?או בכלל.
    אנו מכירים ורואים אלפי ילדים גודלים לנגד עיננו. אז כמו כל איש שמקצועי במקצועו יש לו עדיפות על חובבן. ההורה הממוצע הוא חובבן במקרה הטוב בחינוך, אני אמנם לא שם כדי לשים אוכל על שולחנם...אך אצל הרוב עדיף לתת את המושכות שצריך לבית הספר וכמובן לנסות כל הזמן לעזור ולתמוך בביהס ולנסות להפכו למקום טוב יותר.
    דמוקרטי הוא חממה ובריחה של האליטות מהמציאות וניצול כספם לשם כך.
    וכן בעיני זה כל כך לא נכון שילד נגיד בן שמונה יהיה זה שמחליט אם הוא הולך לבית ספר...תנו לילדים להיות ילדים ובואו אנו נהיה ההורים

    השבמחק
  5. אתה הצלחת לעשות כזה סלט בחלוקת התפקידים בחיים...
    אתה, מר טל, החלטת לקחת מידיו של כל הורה את האחריות על חיי ילדיו ולהודיע לו בלי לחשוב פעמיים- "אתה לא מתפקד מספיק טוב! אתה חסר נסיון, כי אתה רק עם ילד 1-5 או יותר בבית, ואני מצטער אבל אני בעל נסיון רב משלך". איך אתה מעז?
    אז נכון, אתה רואה יותר ילדים ביום ממה שאני אראה בשנה שלמה, אבל להגיד שאתה מחנך אותם? אתה רציני כשאתה אומר שלשים 40 ילדים בכתה מול מורה זה להגיד שאתה "מחנך אותם"? לכמה ילדים אתה באמת מגיע? כמה מתוכם אתה מכיר ויודע את הבעות הפנים? כמה מתוכם ירוצו אליך לא כשרע להם, אלא כשטוב להם כדי לחלוק איתך את הרגע?
    ונניח ואתה מורה "אגדי" (ויפה הגדרת את אגדיותך ביתרונם של אלו היושבים מולך), והבנת וקלטת הרבה מהם...
    כמה אתה יכול לקלוט? 3?5?10? אל תגיד לי שכל ילדי הכתה רואים אותך כאבא מס' 1... אני מקווה שלא, כי זה רק אומר שיש בעיה מאד קשה במערכת החינוך שלך ושלהם...מה לימדת אותם בעצם? לימדת אותם בחייהם הקצרים שכשקשה אז רצים לדמות עם הסמכות, לא לאבא ואמא, שאמורים לגונן עלינו,לא לעצמם חס וחלילה (מה הם מבינים? הם רק ילדים) אלא לדמות עם סמכות שנמצאת שם כי היא קיבלה תעודת הוראה... הם אפילו לא בחרו בך מכל המורים שתלמד אותם... הם שם כי אין להם ברירה! וכך הם יגדלו, ובבוא היום ילכו לצבא...כי אין ברירה...ואולי אפילו ילחמו במלחמה שאינה שלהם...כי אין ברירה...ויקשיבו למפקד...כי הוא עם הסמכות וכבר הבנו שעליו צריך לסמוך... ואח"כ הם יצאו לאזרחות, ויהיו אזרחים למופת, וישלמו מיסים למופת ויצביעו למופת, ויעשו את כל מה שהמדינה אומרת להם... כי היא הדמות הסמכותית עכשיו, והרי למדנו שהיא אחראית עלינו...לא אבא ואמא...ובטח לא אנחנו... (שהרי אסור לתת לילד אחריות... הוא לא המבוגר, נכון?)
    לצערי, אתה בדיוק הדוגמא האידיאלית לכך שיש אנשים, שלא משנה כמה הם ינסו להבין משהו, אפילו 20 שנות ניסיון לא יעשו את זה. ויש כאלה, כהורים חסרי נסיון לחלוטין, שיש להם את זה אפילו בלי ילדים (לא בהכרח אני...אלא אגדות אחרות). מה לעשות?
    אז די... האמת שנמאס להיכנס להתנצחויות קטנוניות עם אנשים שלא חקרו מספיק ולא יצאו מארבע הקירות של הכיתה.,,
    אני יכולה רק להמליץ לך לסיום, כדי להגדיל בקצת את הרפרטואר המיינסטרימי שבראשך, להכנס לאינטרנט, ולנסות להקשיב לאדם בשם סטפן מולניו http://www.freedomainradio.com/
    ולהבין איך אדם אחד, שהוא אבא לילדה אחת בת 5 (כלומר רק 5 שנות ניסיון בחינוך) מצליח להגיע למיליוני אנשים, ולחנך, כמו שלא אני, ובטח לא אתה, נצליח אי פעם.
    אה...ואין לו תעודת הוראה...מרשים לא?

    השבמחק
  6. האמת היא שלרגע התבלבלתי וחשבתי שאני כתבתי את הפוסט הזה:)
    אנחנו מהדמוקרטי של קרית אונו וכל הרעות החולות שציינת שורים במקומותינו
    אז כן אני מאוכזבת מהיעדר היצירתיות בלמידה, מהכיתות וביה"ס שנראה מרוט וחסר חיים ונעדר איזו אסטתיקה שמשרה הנאה על הלומדים בחוץ ובפנים, על חונכים שאינם משכמם ומעלה ועל אווירה כללית של הזנחה כפי שאת מתארת
    ומצד שני השנה נקלעתי לקבוצת למידה של 11 מורות מבתי הספר הרגילים ועם כל מילה שיוצאת להן מהפה אני מתחזקת בדעתי שלא הייתי (אני) מחזיקה מעמד דקה במערכת שמורכבת מהון אנושי חסר מעוף, מקובע, ובמקרים רבים בעל יכולות נמוכות משל הבן שלי בכיתה א' וזו לא הגזמה - המפגש שלי עם המערכת הרגילה הסתכם בשלושה ימים בגן עירייה כשבני היה בן כמעט ארבע (עד אז היה בבית) ומשיחות שעשיתי עם מערכת החינוך הבנתי שמוטב וניפרד דקה אחת קודם
    כך שמבחינתי יש רק שתי אפשרויות - לשנות את בית הספר הקיים (מה שכמעט בלתי אפשרי) או לחכות שיצוץ בית ספר חדש ומתאים יותר ולקוות שכשימצא הבן שלי שלמרות הכל הולך בכל יום לביה"ס בשמחה- יסכים לעבור....
    בינתיים אנחנו שם, עד הודעה חדשה- אשמח להתעדכן ברעיונות נוספים

    השבמחק
  7. אין לי ספק שמערכת החינוך הזו עדיפה על הממלכתית. זה כמו להשוות בין קוויאר לבין תפוח אדמה מעופש. זה לא אותה סקלה. ומעבר לכך, גם אם הייתי מאד רעבה לא הייתי אוכלת אותו... לגבי הדמוקרטי, אני חייבת להודות, כי אולי לא הייתי מספיק בהירה בנושא ה"איכות" שאני מחפשת. אני ממש לא צריכה בריכות שחיה ואולמות מופע מרהיבים. אני גם לא צריכה כיתות יוקרה, ואפילו לא מחשב אישי ולוח אלקטרוני בכל כתה. מה שאני כן מחפשת, זה יצירתיות. אני הייתי רוצה שהבן שלי לא ילמד חשבון מחוברות כמו שאני למדתי. הייתי חושבת שהיה מעניין ללמד זאת בצורה אחרת. אז נכון, בני באופן ספציפי גאון :), אבל בתי לא בהכרח תאהב חשבון כמוהו, ואני בטוחה שהיה לה הרבה יותר מעניין בשיעור במתכונת אחרת. לא תהיה לה סבלנות לשבת ולשנן מחוברת שיעורים. זה לא מתאים לה. אז חשבון לא מתאים לה? דווקא כששואלים אותה תרגילים בע"פ היא יודעת ומאד רוצה... בקיצור, אני מחפשת מורים עם יצירתיות באופן העברת החומר.
    ובכלל אם הדמוקרטי הלך צעד כ"כ גדול לכיוון חינוך נכון, והבין כי החופש לילדים הוא א-ב, למה לא לעשות את הצעד האחרון וגם להעביר את החומר בצורה מרתקת ומקורית? קשה אה?....

    השבמחק
  8. אני ממשיכה את הדיון חודשיים אחרי אבל נראה ששום דבר מהותי לא משתנה ממילא- אני כל הזמן לא בטוחה האם זה בגלל האנשים שאינם משכמם ומעלה ולכן נעדרי יצירתיות או שמשהו מהותי "לא עובד" בדמוקרטי - איך זה יכול להיות שכאשר אותם אנשים מהדמוקרטי עוברים ללמד באנתרופוסופי (קרה אצלנו) פתאום הם מצליחים לעשות המון דברים יצירתים עם הילדים - האם חוסר המשמעת המובנה בדמוקרטי מוביל לחוסר יצירתיות? קשה לי להבין את הקשר ואני לא רואה שום סיבה שיהיה כזה- באנתרופוסופי יש להעריץ את היכולת שלהם להעביר לילדים בצורה יצירתית כמעט כל נושא- אבל המחיר בעיניי הוא כבד מדי- למרות שלא בטוח שהילד שלי יסבול שם-בגיל הצעיר בעיניי הקונפורמיות של האנתרופוסופי יוצרת איזו בועה מגוננת- אם הדמוקרטי היה משכיל להבין את זה אולי היה יוצר מסגרות מותאמות לגיל הצעיר - הרי לא ייתכן שהבן שלי בכיתה א' יצטרך למשל לעלות שלוש קומות לכיתת לימודי חשבון- זה מנוגד לכל הבנה של התארגנות של ילדים צעירים ועדיין בשם החופש והאחווה הילדים נאלצים לסבול מערכת שלא מותאמת להם
    וכמובן כמובן מעמרכת לימודים יצירתית ומגוונת שזה לאו דווקא אומר מורה דיסלקטית שכותבת בשגיאות כתיב ומלמדת אותם מחוברת משעממת.......

    השבמחק
    תשובות
    1. נשמע לי כאילו יצאת מתוך איזה תא במוח שלי... מסכימה לחלוטין בעניין הבעייתיות הקיימת ביכולת של בי"ס הדמוקרטי להיות יצירתיים בהעברת החומר. אני חושבת שהסיבה המובנת לכך טמונה במהות הדמוקרטי, והיא קצת בעייתית. הרבה אנשים מהדמוקרטי "הארד-קור", רואים ב"לסקרן" את הילדים ללמוד משהו, או לעניין אותם בעזרת אמצעים אלטרנטיביים כמו משחק- טעות! הם טוענים כי הילד צריך לסקרן את עצמו. הוא צריך לרצות להתעניין במשהו, ויגיע אליו אם זה באמת יתאים לו. מטרתנו כמבוגרים הורים ומחנכים איננה!!! לגרום להם לרצות ללמוד דבר זה או אחר. ועל כן כל ה"יצירתיות" שבאה לגרום לילד לרצות להתעניין במשהו, היא שגויה ומוטעית. הם רואים בילד רוח חופשית שאסור להפריע לה ללכת לכל כיוון שתרצה, ואסור לנתב אותה או לעניין אותה במקצוע כזה או אחר.
      לטעמי זוהי טעות! אני חושבת, בתור אמא של ילדים שהגיעו מהחינוך המונטסורי (הגישה די דומה מבחינת העברת חומר דרך משחק), שהילדים שלי לא זו בלבד שלמדו המון דרך משחק, זה פתח לפניהם עולם שהיום הולך ונסגר, כי הוא פחות מעניין אותם. אני לא מתפלא! האם לא יותר מעניין ליצור מגדל מקוביות הסופרות עשרות, מאות ואחדות, כל אחת בצבע אחר, לבד, או עם חבר, ובכך להבין את הרעיון של גודל וספירה, לעומת לשבת מול חוברת משעממת שכל עמוד בה נראה כמו הקודם, בתוך כיתה עם עוד שולחנות ותלמידים כמוך , מול לוח ומורה? ברור שזה יותר מעניין... וברור הבן שלי התאהב במתמטיקה בזכות המונטסורי ועתה עלול "לאבד" את זה בגלל חינוך סטנדרטי ומשמים.
      עם זאת, אני חייבת להודות שאנחנו לא לבד בתחושה זו. יש הרבה הורים החושבים כך, ואני יודעת זאת מכיוון שהיתה לנו לא מזמן ישיבת הורים מחנכים לגבי "חינוך בדמוקרטי" והנושא עלה כמשהו הראוי להתייחסות, על ידי הרבה הורים. אז אני מקווה שזה באמת ישתנה בעתיד, ועד אז- אל תברחי לאנטרפוסופי... זה הרבה יותר גרוע! העברת החומר נפלאה, אבל כמות החוקים שהילד סופג מהרגע שהוא נכנס למערכת היא מוגזמת, ומשביתה. יותר מידי לא...פחות "לך על זה"... ועם זה - אי אפשר להתחרות עם הדמוקרטי.

      מחק